שיפור שביעות רצון התושבים מניקיון המרחב הציבורי
בשנים האחרונות גברו תלונות התושבים על המרחב הציבורי: אשפה שלא פונתה, גרוטאות ברחובות, מתקנים שבורים בגינת המשחקים ועוד.
ניתוח התלונות במוקד הראה כי מרביתן עוסקות בסוגיות הקשורות לניקיון. האינסטינקט הראשוני של ההנהלה בבואה לפתור את הבעיה הוא הקצאת משאבים – יותר עובדי טיאוט במשמרות ארוכות יותר, עוד משאיות קבלן, הוספת פחים וכדומה.
אבל כאשר מבינים את שורש הבעיה, חייבים לעצב פתרונות אחרים.
יחד עם צוות החדשנות העירוני יצאנו להבין מה באמת מפריע לתושבים.
דרך סיורי שטח, ראיונות עם עשרות תושבים, עובדי עירייה ומומחים, סקר שביעות רצון וניתוח נתונים, למדנו שלכלוך הוא לא רק אובייקטיבי, אלא הרבה פעמים סובייקטיבי.
תחושת ניקיון אינה אובייקטיבית –
אלמנטים כמו עשבייה, ספסל דהוי או פח שבור יוצרים תחושת הזנחה חזקה, לעיתים אף יותר מלכלוך ממשי. מרחבים ירוקים וצבעוניים נתפסים כנקיים יותר מאזורי בטון ואפור.
פערים בין שכונות מעצבים אמון –
שכונות כמו עמידר נתפסו כמוזנחות ביחס לטיילת המטופחת, מה שהעמיק תחושת קיפוח וחוסר אמון כלפי העירייה.
התנהגות "שימוש וזריקה" –
תושבים נוטים להשאיר לכלוך חד־פעמי (בדלי סיגריות, עטיפות, כוסות חד־פעמיות), במיוחד כשאין בסביבה תשתיות ניקיון נגישות כמו פחים ואשפתונים.
"לכלוך גורר לכלוך" –
כשניקיון השטח לא מבוצע עד הסוף, במיוחד באזורים שוליים (שבילים, סמטאות, חצרות פתוחות), נוצרים מצבורי לכלוך שמעודדים הזנחה נוספת.
חוסר מידע מקשה על שיתוף פעולה –
היעדר מידע ברור לגבי פינוי גזם, סוגי פסולת מותרת וכו’, מוביל לפסולת שמושלכת לא נכון. בני נוער תורמים ללכלוך יותר כשהם אינם מרגישים שייכות למרחב — אך כשהם משתתפים בניקיון, תחושת האחריות שלהם גדלה משמעותית.
המחקר יצר בסיס להחלטות מושכלות
ולתוכנית עבודה עירונית ששמה במרכז את חוויית התושב.
המחקר הפך לתוכנית עירונית כוללת לשיפור חוויית הניקיון, שנשענת על התובנות העיקריות:
← "בת ים נקייה זה בידיים שלנו" – קמפיין עירוני כולל להגברת תחושת אחריות בקרב תושבים. הקמפיין כלל מיתוג רכבי אשפה, שלטי חוצות וקמפיין משני לאיסוף צואת כלבים.
← הוספת אשפתונים ומתקנים אישיים לתושבים.
← מדבקות מידע על פחים עם מועדי פינוי גזם וגרוטאות.
← מעורבות נוער בפרויקטי ניקיון שכונתיים.
← אמנות במרחב הציבורי ושיקום חצרות בניינים (שפ"פים) כחלק משיפור תחושת הניקיון והטיפוח.
הפרויקט הזה הראה איך שינוי בתפיסה – מ“לנקות את העיר” ל“חיזוק תחושת השייכות והגברת האחריות” – יוצר שינוי עמוק בשטח. תהליך שיפור הניקיון הפך לכלי לחיזוק אמון, בניית שותפות ואכפתיות בין העירייה לתושבים.
כשאנשים מרגישים שזו העיר שלהם, הם גם רוצים לשמור עליה נקייה.
