חודש נובמבר הפך לחודש הקניות והמבצעים. אם יש דבר ששנוא עלי במיוחד, זה לקחת את הילדים שלי לקניות.
לא רוצים להכנס לחנות, לא רוצים למדוד, לא רוצים לפשוט את הבגדים, לא רוצים לצאת מהחנות. התווית מגרדת, החולצה חמה מדי, המכנסיים לוחצים או נופלים, הנעליים מציקות. הם נהנים להשתולל בחנות, זה כן. לעיתים שוקלת להשאיר אותם בחנות ולהעמיד פנים שהם לא שלי.
את כל הטוב הזה אני משתדלת לחסוך לעצמי, וכאן נכנס לתמונה האונליין. עבור רבים וטובים, קניות באונליין הם הדבר הכי טוב שהאנושות המציאה. בזמנך הפנוי, בגלילה מול הטלוויזיה, במיטה, בהפסקה בעבודה, בהמתנה לרופא. בלי לצאת מהבית, בלי חניה, תורים, מדידה, הזעה ובושות בקניון, הבגדים המיוחלים מגיעים עד אלינו.
אבל נניח שמדדתי את הבגדים לילדים שבדיוק עסקו בלנזול על הספה ונניח שהבגד פשוט לא מתאים.
עכשיו מגיע הרגע שבו אני גרועה יותר מכל – להחזיר. השקית מונחת אחר כבוד ליד הדלת, הקבלה נעלמת, הזמן חולף ביעף. גם אם הצלחתי להביא את עצמי פיזית ובמועד לחנות, אני נאלצת להתמודד עם בזבוז זמן, חניה, המתנה בקופה ועוד.
ההיתכנות שאחזיר בדואר – ברמת הסכם שלום עם סוריה.
לכן אני מציעה מעל גלי הלינקדין לכל הרשתות וחברות המשלוחים, טיפ עיצוב שירות בחינם, ממני. תשאירו את השליח עוד עשר דקות בבית הלקוחה, למדידה. אם זה יושב בול, ניצחנו. אם זה לא מוצלח, השליח יחזיר את המשלוח לחברה. אפשרות בונוס למתקדמים: לשלוח 2 מידות מאותו בגד.
החסרונות: תיאום זמן מסירה עם השליח (עוד עצבים לפוסט אחר), העברת הסיכון מהלקוח לחברה.
אבל היתרונות, הו היתרונות: חיסכון בעלויות משלוחים חוזרים, חיסכון ענק במשאבי זמן ועצבים ללקוחה, יד קלה מאוד על ההדק בהזמנת קניות אונליין = עליה במכירות.
מסע הלקוחה לעבר הבגד הנחשק לא מסתיים רק בנקודת הקניה, ואפילו לא במסירת המשלוח, אלא בהשגת המטרה לשמה ביצענו את הרכישה מלכתחילה.
שליח שממתין למדידה הוא דוגמה לשירות שמכיר בכך שהחוויה ממשיכה גם אחרי הקנייה.
אז מי החברה הראשונה להרים את הכפפה?
בתמונה: אנבוקסינג.
* הפוסט מנוסח בלשון נקבה, כי בואו.